רשלנות רפואית
בערעור זה נקבע כי- התרשלות המשיבה בקביעת גיל ההריון של האם היא שגרמה שלא ליתן את הסטרואידים, התרשלות בקביעת גיל ההריון הנכון גרמה לאי עריכת בדיקת המוניטור, אי עריכת בדיקת המוניטור הביאה לאי גילוי האיום ללידה מוקדמת, אי גילוי האיום ללידה מוקדמת הביא לכך שלא ניתנו לאם סטרואידים וכך ההתרשלות הראשונה נמשכת ומגעת עד לאי מתן סטרואידים.
העמימות העובדתית באשר ליכולתם של הסטרואידים למנוע במקרה זה שיתוק מוחין- עמימות שמקורה בהתרשלות המשיבה באי מתן הסטרואידים- היא המכשירה בעניינו את הפעלתה של דוקטרינת הנזק הראייתי אשר דורשת כתנאי להפעלתה- שתתקיים עמימות עובדתית באשר ליסוד שלגביו מבקש הניזוק להפעיל את הדוקטרינה.
בסיטואציה כזו של התרשלות עובר נטל השיכנוע מן התובע לנתבע- להוכיח כי לא נתקיים הקשר הסיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק.
התוצאה של העברת הנטל תהא שהמשיבה שלא הוכיחה במאזן ההסתברות הרגיל כי לא קיים קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק תחוייב במלוא נזקה של המערערת.