המבקשת הגישה תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לה כתוצאה מניתוח פלסטי לתיקון חזה שביצע המשיב 1. בית משפט מינה מומחה מטעמו לשאלת שיעור הנכות אולם המבקשת ביקשה לפסול אותו מהטעם שלא נדרש בחוות דעתו הראשונה לנושא הצלקות, העומד לטענתה בליבת סוגיית הנזק. בית משפט שלום דחה את הבקשה, בית משפט מחוזי דחה רשות ערעור שהוגשה, בית משפט עליון דן בבקשה כבערעור וקיבל אותו בחלקו.
נקבע כי-
"במינוי מומחה מטעם בית משפט ליתן חוות דעת בנושא האחריות בתביעות רשלנות רפואית, אין להתעלם מהבעייתיות שיכולה להיווצר ומחששם של בעלי הדין ובעיקר של התובעים: שהמומחה לא יהיה נטול פניות בהיותו שייך לממסד הרפואי שעמיתיו הנתבעים משתייכים אליו, שיקשה עליו לקבל אסכולה אחרת ועוד. על בתי משפט להיות מודעים לחששות הנ"ל, לקשיים ולרגישות הרבה שמעורר מינוי, לפיכך מינוי יעשה רק לאחר דיון, שמיעת הצדדים והפעלת שיקול דעת".