אין צורך להכביר במילים עד כמה מסוכנת יכולה להיות טעות במתן תרופה מסוימת לחולה הלא נכון ו/או טעות במינון התרופה שניתנת לאותו חולה.
לעיתים עומס רב, העדר תשומת לב, או כל סיבה אחרת יכולה לגרום לכך שהחולה יקבל תרופה לא נכונה שתגרום לנזק ואף תציב אותו בסכנת חיים.
כך גם לגבי מינון לא נכון של תרופה, מינון נמוך שאינו אפקטיבי ו/או מינון גבוה שיכול לגרום לנזקים חמורים בלתי הפיכים.
תיקים שהמשרד מטפל-
תובעת שקיבלה במסגרת טיפול משלים להליך של כריתה שלימה של בלוטת התריס מנת יתר של יוד רדיואקטיבי - 192 mCi במקום מנה של 150 mCi או במקום מנה של 135 mCi לפי רישום אחר.
בעקבות המינון הרדיואקטיבי הגבוה התובעת לקתה בדלקת של בלוטות הרוק ויובש בפה- מה שעלול לגרום בעתיד לפגיעה קשה במצב השינים, הפה והלסת. ביובש בעיניים, החמרה של המצב הנוירולוגי הבסיסי, והיא חווה בתכיפות תופעות של כאב, נפיחות, אודם בפנים.
לאורך כל הטיפול הרפואי המידע אודות הטעות הרשלנית הוסתרה מהתובעת.
ולא זו אלא שהתובעת שבאה בשערי בית החולים אין ספור פעמים נשלחה לביתה בטענה שאין המדובר בהשפעה של הטיפול התרופתי.
פעמים אף הגדילו לעשות כאשר הטיחו בפניה בזלזול: מדוע היא מגיעה בכלל לחדר מיון עם תלונות של נפיחות בצוואר ויובש?
הפגיעה במקרה זה בבלוטות הרוק במינון הגבוה היא בלתי הפיכה ופגעה באיכות החיים של התובעת. העדר הטיפול המונע לבעיה זו והעדר טיפול יעיל לתופעת הלוואי של דלקת בבלוטות הרוק רק מחזק את הבעייתיות שבטיפול במינון הגבוה של יוד רדיואקטיבי ומשאיר את המטופל בתחושת חוסר אונים מול הסבל המתמשך והפגיעה באיכות חייו עד יומו האחרון.