איחור באבחון
כאשר מגיע אדם לרופא, הוא מצפה כי הרופא יעשה ככל שביכולתו לאבחן את המחלה ממנה הוא סובל. מחובתו של רופא לא רק להתייחס לתסמינים הנראים לעין, אלא לחקור לעומק את אותו אדם ולהיכנס לעובי הקורה.
תביעות רבות ברשלנות רפואית עקב איחור באבחון נובעות מכך שהרופא לא ערך כנדרש
"אבחנה מבדלת" Differencail Diagnosis- .
המונח אבחנה מבדלת Differential Diagnosis הינו מונח רפואי המציין את רשימת האבחנות האפשריות המסבירות את הסימפטומים של החולה.
תלונת חולה יכולה להיות מוסברת בכמה אפשרויות, ולכן על הרופא לקחת אנמנזה מדויקת, לערוך בדיקה קלינית מקיפה, לשלוח לבדיקות עזר כדוגמת בדיקות מעבדה, בדיקות הדמיה ולערוך תהליך מיון וסינון המבוסס על איסוף נתונים.
לצערנו א. לא תמיד הבדיקה הראשונית של הרופא היא בדיקה מספיק מקיפה.
ב. לא תמיד החולה מופנה לרופא מומחה בתחום שהיה מאבחן את הבעיה ביתר קלות.
ג. לא תמיד נשלח החולה לביצוע בדיקות עזר ספציפיות שיעזרו לאבחון מסיבות של עלויות כלכליות לקופות ולבתי החולים.
ד. עומס רב בבתי חולים ו/או קופות חולים גורם לעיתים לטיפול שטחי.
ה.' חוסר תשומת לב לדברי החולה, לתלונותיו בהווה ובעבר גורם לאבחנה שגויה.
ו.' הימצאותו של החולה במסגרות כדוגמת: צבא, בית סוהר וכ' בהם יש קושי פרוצדוראלי לראות רופא ו/או רופא מומחה בזמן שיכול לאבחן מיד. יש מחלות שגורם הזמן הינו קריטי באבחון.
איחור באבחון בראי המשפט-
הפסיקה מכירה בכך שיש לבחון כל מקרה לגופו ולבחון את התנהלותו של הרופא ביחס לאפשרויות שעומדות לו תוך התחשבות במימד הזמן.
תיקים מתוך המשרד-
משרדנו מטפל בתיקי רשלנות רפואית- אחור באבחון, להלן דוגמאות:
1. תובעת כבת 57 שסבלה מתסמינים שהצביעו על פגיעה במערכת העצבים נשלחה לביתה פעם אחר פעם ע"י הצוות הרפואי של חדר מיון של בית חולים אסף הרופא. רק כאשר נפלה בביתה ונמצאה שוכבת על הרצפה ללא יכולת לקום, השכיל הצוות הרפואי לאשפזה במחלקה הנוירולוגית ולערוך לה בדיקות מקיפות שהביאו לאבחנה של דלקת קרום המוח עקב זהום פטרייתי (Cryptococcus Meningo-encephalitis). רק שזה היה מאוחר מידי התובעת נותרה כבר עם נזק בלתי הפיך, עם % נכות לצמיתות, עם הפרעות קוגנטיביות/פסיכיאטריות ונוירולוגיות.
2. תובע שהתלונן על כאבי גב וצוואר אין ספור פעמים בהיותו אסיר בכלא, אולם הצוות הרפואי לא טרח לערוך בדיקות קליניות סבירות שכוללות בדיקות נוירולוגיות, לא הפנה אותו למומחה אורטופד, לא שלח לבדיקות הדמיה, לא ערך אבחנה מבדלת- לא טיפל בתובע כפי שמצופה מרופא סביר בהתאם לפרוטוקול טיפולי. התובע נשלח מהמרפאה עם משככי כאבים בלבד. התעלמות זו גרמה לכך שרק עם שיחרורו אובחן שהוא סובל ממיאלופתיה צווארית קשה והוא נותר עם הגבלה בתנועות הצוואר ונזק נוירולוגי.