עובר לאישפוזו של הקטין בבית החולים הוא סבל מכאב אוזניים. בהגיעו לבית החולים נבדק ע"י מתמחה שחשדה כי לקה בדלקת קרום המוח, הורתה ליתן לו טיפול תרופתי מיידי ורשמה לבצע ניקור מותני, יעוץ עינים וCT מוח.
המומחה מטעם התובעים -ד"ר מירון, טען בחוות הדעת כי הטיפול התרופתי לא היה מתאים והבעיה העיקרית היתה בביצוע בדיקת ניקור מותני לפני בדיקת הCT. לדעת המומחה היו לקטין סימנים שהצביעו על יתר לחץ תוך גולגולתי ולכן היה צורך לבצע בדיקת CT כדי לוודא שאין בצקת במוח. לדבריו בדיקת העיניים שהייתה תקינה אינה שוללת יתר לחץ תוך גולגולתי. המומחה הסביר כי במצב שבו יש חשש ליתר לחץ תוך גולגולתי חשוב לתת לילד טיפול תרופתי מיידי כדי לנסות ולהתמודד עם החיידק שגרם לדלקת וניתן לדחות את בדיקת הדיקור המותני שיש בצידה סיכון לשלב מאוחר יותר.
מטעם הנתבעת נתנה חוות הדעת מטעם פרופ' אשכנזי שקבע כי הקטין לקה בדלקת חמורה של קרום המוח, הגיע לבית החולים באיחור וטופל במהירות בהתאם למקובל.
בית המשפט מפי כבוד השופט יצחק כהן העדיף את חוות הדעת מטעם התובעים וקבע כי מאחר ובדיקת ה-CT לא בוצעה נמנע מהרופאים המידע החיוני בדבר האפשרות שהקטין סבל מבצקת מוחית. הצוות הרפואי שביצע את הדיקור המותני התרשל בכך שביצע את הניקור קודם שביצע בדיקת CT.
נקבע כי הנתבעת תפצה את התובעים בסך 1,168,000 ש"ח ואת האם בעילת הקרוב הנוכח בסך 200,000 ש"ח.