רשלנות רפואית
בהתאם להילכת המר בע"א 1326/07 ליאור המר נ' פרופ' עמי עמית ואח' אשר ביטלה את עילת התביעה שעניינה "חיים בעוולה" וקבעה, כי עילת התביעה הנכונה בעניין זה הינה עילת "הולדה בעוולה"- עילת התביעה הנתונה בידי הורי הילוד בלבד, ולא בידי היילוד עצמו הוגשה בקשה ע"י המרכז הרפואי הדסה לדחיה על הסף של תביעת הקטינה ותביעת ההורים ככל שאינה מהווה תביעת מיטיבים, וזאת בהתאם לסיפא של פסק הדין המר.
התובעים עתרו לדחיית הבקשה לדחיית התובענה והבהירו כי תביעת ההורים אינה אלא תביעת הקטינה, והעובדה שהם צורפו באופן טכני כתובעים, אין בה כדי להביא לדחיית תביעתם.
לחילופין טענו כי פסק דין המר היקנה להורים זכות תביעה שלא הייתה בידיהם קודם לכן, ועל כן, גם אם הוגשה תביעתם בחלוף מניין ההתיישנות, יש למנות את תקופת ההתישנות ממועד מתן פסק דין המר, ומשכך לא התיישנה תביעת ההורים.
החלטת כ' השופטת דליה גנות: משהועברה זכות התביעה להורים, בהתאם להילכת המר, יש לקבוע כי מועד הולדת עילת התביעה של ההורים הוא מועד מתן פסק הדין בענין המר, שכן קודם לשינוי ההלכה, לא היו ההורים בעלי זכות תביעה קונקרטית וממילא לא היו רשאים להגיש את התביעה.