אמו של הקטין נבדקה ע"י רופא נשים מטעם קופת חולים מאוחדת שאבחן כי התובעת נמצאת בהיריון בנוכחות התקן תוך רחמי וניסה לאתר את חוט ההתקן על מנת להוציאו אך ללא הצלחה ומשכך הודיע לאם הקטין כי עליה להפסיק את ההריון.
טענתם המרכזית של ההורים הינה כי היה על רופא הנשים ועל מומחה האולטראסאונד להסביר להם מה המשמעות של אי ביצוע הפלה כמומלץ ע"י רופא הנשים, הסיכונים בהמשך ההיריון ואפשרות לידתו של העובר כפג עם נכות קשה בשעה שלא הוצא ההתקן התוך רחמי- הסברים שלא ניתנו.
טענת קופת חולים היא כי רופא הנשים הסביר להורים את הסיכונים הנובעים מהמשך ההיריון עם ההתקן התוך רחמי, ומכל מקום התובעת לא הייתה מבצעת הפלה לאור המלצתו של הרב מרדכי אליהו ז"ל.
בית חולים הדסה טוען כי התובעים הגיעו אל פרופ' יגל - מומחה באולטראסאונד לצורך הבדיקה בלבד ולא לצורך קבלת חוות דעת שניה לשאלה אם יש לבצע הפלה אם לאו.
בית משפט מפי כ' השופט אהרון פרקש סגן הנשיאה קבע כי יש לקבל את התובענה נגד קופת חולים כמעבידתו של רופא הנשים, שהפר חובותיו והתרשל כלפי ההורים משנמנע מלמסור להם מידע מהותי בדבר האפשרות להיוולדות פג עם נכות קשה בלידה מוקדמת, וקבע כי קופת חולים חבה בפיצוי ההורים. אם זאת נדחתה התובענה נגד בית חולים הדסה מעסיקתו של פרופ' יגל- מומחה האולטראסאונד משלא הפר חובתו למסור מידע להורים, כיוון שהגיעו אליו רק לצורך בדיקת אולטראסאונד נוספת.
התובענה של הקטין נדחתה על יסוד האמור בפסק דין המר, התובענה של אחיותיו של הקטין נדחתה משלא הוכח כי הופרה חובה כלשהיא כלפיהן, כן נדחתה ההודעה לצד שלישי ששלחו הנתבעות נגד ההורים משלא נמצא בנסיבות העניין אשם תורם מצידם.