רשלנות רפואית
פרטי המקרה: ג'אמילה מוחסן נולדה בשבוע 27 עם שיתוק מוחין. הרופא בבית החולים טעה ב-10 שבועות בקביעת גיל ההיריון- נקבע כי זוהי קביעה בלתי סבירה העולה כדי התרשלות.
בית משפט עליון הפך את החלטת בית משפט מחוזי וקבע כי התרשלות בית החולים גרמה לאי ביצוע בדיקת המוניטור ובכך נמנע מהמערערים להוכיח במאזן ההסתברות הרגיל כי הבדיקה הייתה מגלה איום ללידה מוקדמת.
בית משפט עליון הפעיל את דוקטרינת הנזק הראיתי לפיו נטל השכנוע עובר מהתובע לנתבע. טענות המומחה מטעם המשיבים לא הצליחו לשכנע את בית המשפט כי בדיקת המוניטור לא הייתה מגלה איום ללידה מוקדמת ועל כן יש לקבוע שאילו כן נערכה הבדיקה היה מתגלה איום ללידה מוקדמת.
לעניין מתן הסטרואידים: נקבע כי במצב בו יש מחלוקת בין המומחים אם היה מקובל בשנת 1989 לתת סטרואידים במצב של סימנים ללידה מוקדמת וכאשר עולה מדברי המומחים מטעם המערערים כי היה מקובל יש לקבוע כי הוכח לבית המשפט שהיה מקובל לעשות כן.
לעניין השאלה האם מתן סטרואידים היה מונע שיתוק מוחין: בית משפט קבע כי מאחר ומדובר בעמימות שמקורה בהתרשלות שאין עליה מחלוקת יש מקום להפעיל את דוקטרינת הנזק הראיתי שדורשת כתנאי להפעלתה שתתקיים עמימות עובדתית לגבי היסוד שלגביו מבקש הניזוק להפעיל את הדוקטרינה.
התוצאה: המשיבה לא יכלה להוכיח במאזן ההסתברות הרגיל כי לא קיים קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק ולכן תחוייב במלוא נזקיה של המערערת.