בעקבות אירוע נפילה הגיע התובע לבית חולים סורוקה שם נערך איבחון שגוי באשר לצילום כתף, ונמצא שאין עדות לשבר או פריקה. בדיעבד התברר שהתובע סבל מנקיעה אחורית של כתף שמאל. מומחה התובע טען כי אם המקרה היה מאובחן ומטופל מיידית היה סיכוי סביר לריפוי מלא או נכות של 5%.
מומחה הנתבעת סבר שהאיחור באבחנה לא גרם לתובע נזק כלשהו.
מונה מומחה בית משפט שסבר כי -גילוי מוקדם של הבעיה היה חוסך לתובע סבל מיותר של 4 שבועות, וכי נזקו של התובע נגרם בנפילה עצמה והעיכוב בקבלת הטיפול כלל לא הירע את מצבו.
בית משפט מפי כ' השופט ישעיהו טישלר קבע כי -אין לקבל טענה של המוסד הרפואי כאלו המגבלות הטבעיות הקשורות בתפקודו של רופא זוטר הן חלק מאילוצי המערכת ושצריך להשלים איתן. קיימת צפייה סבירה, שגם אם רופא זוטר טעה, המעטפה המגוננת עליו והמבקרת את עבודתו, תדע לתקן טעות בתוך זמן סביר.
לגבי הנזק- קבל בית משפט את דעתו של המומחה מטעם בית משפט כי נזקו של התובע נגרם לו בעקבות הנפילה עצמה והעיכוב בקבלת הטיפול לא הרע את מצבו כלל.
משכך נקבע כי בית החולים התרשל בכך שקבע כי אין לראות שבר או פריקה מאידך לא התקיים קשר סיבתי בין רשלנותו של בית החולים לנזקו של התובע.
לתובע אמנם נגרם נזק מצומצם בתקופה של חודש - כיון שמדובר בנזק שאינו ממוני נפסק לו פיצוי בסך 10000 ש"ח.