רשלנות רפואית
שבעה ערעורים אוחדו לשם הכרעה בשאלות עקרוניות הנוגעות לסוגיה המוכרת כעילת התביעה "הולדה בעוולה".
נקבע כי-
א. לא ניתן להכיר עוד בעילת הילד בגין "חיים בעוולה". עם זאת, הורחבה עילת התביעה העומדת להורי היילוד בגין "הולדה בעוולה" שתאפשר ליתן להורים פיצוי
שיכסה את הוצאות גידולו ומלוא צרכיו של היילוד גם לאחר בגירתו ולמשך כל תוחלת חייו.
ב. עילת ההורים שרירה וקיימת ואינה מגבילה עצמה על פי חומרת המוגבלות שעימה נולד הילד בדומה לעילתו של הילד לפי גישת הנשיא ברק בעניין זייצוב.
ג. ניזוק ראשוני- הולדתו של ילד פגוע נושאת עימה פגיעה כלכלית ונפשית בהורים. פגיעה זו היא למעשה התממשותו של הסיכון הראשוני, ההופך את התנהגות המזיק לעוולתית.
אם בעניין פ"ד לוי הייתה האם על קו הגבול שבין נפגע עיקרי לנפגע משני- הרי שמעתה ההורה יחשב כנפגע ראשוני באופן ברור.
ד. לעניין הקשר הסיבתי- יש תיחום בעניין דרישת הקשר הסיבתי-מקום בו הוכח שהוועדה להפסקת הריון הייתה מאשרת ביצועה של הפלה, הרי שגם אם לא עלה בידי ההורים להוכיח כי-
הם עצמם היו בוחרים להפסיק את ההריון- אין בכך לגרוע מאפשרותם לתבוע בגין הנזק שנגרם להם בגין הפגיעה באוטונומיה שלהם.
ה'. פיצוי הורי הילוד- רק על הוצאות עודפות הכרוכות בגידול היילוד הנובעים ממוגבלותו וזאת בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה נתון ולמשך כל תוחלת חייו של היילוד.
הפיצוי יכלול: הוצאות רפואיות, עזרת צד שלישי, הוצאות שיקום, הוצאות חינוך לרבות הוצאות נילוות, הוצאות דיור והוצאות ניידות.
בתקופת בגרותו של הילד ולמשך כל תקופת תוחלת חייו, יהיו הוריו זכאים לפיצוי גם בגין הוצאות הקיום הרגילות שלו- ככל שנגרעה ממנו יכולת ההשתכרות
ולא נתקיימו נסיבות מיוחדות- השוללות זכאות זו.