רשלנות רפואית
התובע שאובחן כסובל מוריקוצלה נותח בשיבא וכעבור 10 ימים חש בכאבים באשך הימני. הוא פנה לחדר המיון ואובחן כסובל מדלקת ביותרת האשך הימני שהתפתחה מאוחר יותר לתסביב. לטענת התובע התסביב החל כבר עם הגיעו לחדר מיון ואז כבר נסגר חלון ההזדמנויות להצלת האשך.
עיון בפסיקה מעלה כי מקום בו הגיע התובע לטיפול במסגרת הזמן של חלון הזדמנויות, היו אינדיקציות לתסביב, הייתה פרקטיקה מקובלת אך לא נעשה די על מנת לשלול אותו באמצעות אבחנה מבדלת קפדנית- נקבעה התרשלות. אף כאשר נותרה עמימות באשר למועד תחילתו של התסביב וקיומו של חלון הזדמנויות בעת הגעת התובע לטיפול רפואי הגיעו בית המשפט לרוב לתוצאות התרשלות.
הקו השזור בפסיקה לגבי אבחון תסביב מעלה בפועל כי בכל מקרה בו יש ספק-אין ספק. כלומר, הדרישה הינה להפעלת כל האמצעים העומדים לרשות הרופא לחייב או לשלול תסביב ולבדל אותו בהסתברות גבוהה מול תופעה אחרת כמובן במסגרת הפרקטיקה המקובלת.
נקבע כי קיים קשר סיבתי עובדתי בין התרשלות הנתבע לבין נזקו של התובע. לתובע נגרם נזק בשיעור 20%, הוא פוצה בסך 271000 ש"ח כאשר 200000 ש"ח הם בגין כאב וסבל.