רשלנות רפואית
רשלנות רפואית מקורה בעוולת הרשלנות ומשמעותה- רשלנות בטיפול רפואי שניתן לאדם. הרשלנות יכולה להתבטא בטיפול לא נכון, באבחנה לא נכונה, בטעות בזיהוי וכדומה.
הרשלנות הרפואית מתייחסת וכוללת את כל מי שמעורב בטיפול הרפואי: רופאים, אחיות, עובדי מעבדה, עובדי הדמיה, רוקחים, וכל מקצועות הבריאות.
הרשלנות נגרמת כאשר אותו עובד שמעורב בטיפול הרפואי - בין אם הוא רופא, אחות, עובד מעבדה, עובד הדמיה, רוקח וכדומה סוטה מהסטנדרט המקצועי המקובל בתחומו ולא פועל על פי הפרקטיקה הרפואית המקובלת באותו תחום ובכך גורם נזק למטופל.
מהי רשלנות ?
חקיקה:
החוק: "פקודת הנזיקין נוסח חדש, התשכ"ח 1968".
סעיף 35 לפקודת הנזיקין: "עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות-הרי זו התרשלות, ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה".
סעיף 36 לפקודת הנזיקין: "החובה האמורה בסכיף 35 מוטלת כלפי כל אדם וכלפי כל נכס, כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן נסיבות לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של דברים להיפגע ממעשה או מחדל המפורשים באותו סעיף".
עוולת הרשלנות הינה עוולת מסגרת המבטאת מדיניות משפטית. רשימת המצבים עליהם משתרעת עוולה זו אינה סגורה- בתי משפט ממלאים את תוכן החובה.
איך מוכיחים כי התקיימה עוולת הרשלנות?
כדי להקים עילת תביעה המבוססת על עוולת הרשלנות יש להוכיח קיומם של ארבעה יסודות במצטבר:
א.חובת הזהירות.
ב.התרשלות.
ג.נזק.
ד.קשר סיבתי בין האירוע הנזיקי לבין הנזק.
מהי חובת הזהירות?
חובת הזהירות: בשלב הראשון נבדקת קיומה של חובת זהירות מושגית. ובשלב השני נבדקת קיומה של חובת זהירות קונקרטית.
חובת זהירות מושגית: נקבעת על פי מבחן הצפיות- האם האדם הסביר צריך היה לצפות בהתרחשות הנזק? לדוגמא: במקרה של רשלנות רפואית מצד רופא תעלה השאלה האם קיימת במקרה זה חובת זהירות של הרופא כלפי מטופליו לעניין נזקים גופניים שהתרחשו כתוצאה מטיפול לקוי?
מקרים בהם הפסיקה קבעה חובת זהירות מושגית:
1.חובת רופא לחולה.
2.חובת מורה לתלמיד.
3.חובת מעביד לעובדיו.
4.חובת נהג כלפי הולך רגל.
5.חובת נהג כלפי הנוסעים ברכבו.
6.חובת מקבל נשק כלפי מוסר נשק.
7.חובת מפקיר חפץ מסוכן כלפי מי שנפגע ממנו.
8.חובת משאיר כלי נשק במחסן שקל לחדור אליו כלפי מי שעלול להיפגע.
9.חובת שובתים כלפי צד שלישי בגין נזקים שגרמו לו במהלך השביתה.
10.חובת מדריך טיולים כלפי מטייל שבהדרכתו.
מקרים בהם אין צורך לבדוק חובת זהירות מושגית:
1.תאונות דרכים- על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קיימת אחריות מוחלטת כלפי נפגעי גוף שניזוקו כתוצאה מתאונת דרכים. הפיצוי לנפגע נובע מהחוק ומוגבל לחוק. ניתן לתבוע פיצויים בנזקי גוף שנגרם כתוצאה מתאונת דרכים רק מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים.
2.אחריות לנפגעי גוף בגין מוצרים פגומים- על פי חוק האחריות למוצרים פגומים מוטלת על היצרן אחריות לנזקי גוף שנגרמו בגין מוצר פגום שיוצר על ידו.
3.חסינות- במקרה שקיימת חסינות על פי דין לא ניתן לתבוע את נושא החסינות בגין מעשה עוולה נזיקי.
חובת זהירות קונקרטית במסגרת מבחן זה בודק בית המשפט את העובדות המיוחדות של המקרה. האם בין המזיק הספציפי לניזוק הספציפי קיימת חובת זהירות.
התרשלות:
התרשלות הינה התנהגות הסוטה מרמת התנהגות של האדם הסביר. לדוגמא: כאשר רופא נוהג בהתאם לפרקטיקה רפואית מקובלת הנטייה שלא להכיר בקיומה של אחריות נזיקית. אולם אם יוכח כי בספרות הרפואית יש פרוט של שיטות זהירות יותר ניתן יהיה לראות בכך התרשלות.
ברשלנות רפואית – מבחן התנהגותו של הרופא הוא ביחס לרופא הסביר בשעת מעשה. לא כל טעות מהווה רשלנות. החלטותיו ופעולותיו של רופא צריכות להיות מבוססות על שיקולים סבירים וברמה מקובלת הנתמכת על ידע עדכני, ספרות מקצועית בהתאם לנורמה המקובלת בעולם הרפואה.
בפסיקת בתי המשפט נקבע כי במקום בו בית החולים נוהג בפרקטיקה רפואית מתקדמת יותר הנהוגה באותה עת בבתי חולים אחרים, אמת המידה לבחינת סבירות התנהגות הצוות הרפואי במקרה קונקרטי היא הפרקטיקה שנהגה בבית החולים בפעול.
נזק:
הגדרת המונח נזק על פי ס' 2 לפקודת הנזיקין: "נזק"- "אבדן חיים, אבדן נכס, נוחות, רווחה, גופנית או שם טוב, או חיסור מהם, וכל אובדן או חיסור כיוצאים מאלה".
המונח נזק הוא בעל הגדרה רחבה מאד הכוללת את כל סוגי הנזק: אבדן חיים, נכס, נוחות, רווחה גופנית או שם טוב וכל אובדן או חיסור כיוצאים באלה.
קשר סיבתי
על מנת שתקום עילת הרשלנות צריך להתקיים קשר סיבתי בין האירוע הרשלני לבין הנזק שנגרם.
רק כאשר מתקיימים ארבעה יסודות במצטבר: חובת זהירות, הפרת חובת הזהירות, נזק וקשר סיבתי ניתן יהיה לבסס תביעה ברשלנות רפואית.
סוגי תביעות ברשלנות רפואית בהם עוסק המשרד:
1.רשלנות רפואית בהיריון ולידה.
2.רשלנות רפואית באונקולוגיה.
3.רשלנות רפואית בכירורגיה.
4.רשלנות רפואית בניתוחי לייזר לתיקון הראיה.
5.רשלנות רפואית בהסרת שער בלייזר.
6.רשלנות רפואית בטיפולי שיניים.
7.רשלנות רפואית ברפואת משפחה.
8.רשלנות רפואית בכירורגיה.