התובעת שנישאה לאח הנתבע בשנת 1987 ומנישואיהם נולדו שני ילדים הגישה ביום 11.02.99 תביעה לגירושין בבית הדין הרבני האזורי בירושלים. לאור המצב הנפשי של בעלה מינה עבורו בית הדין ביום 05.06.06 אפוטרופוס כדי ליצגו בהליך הגירושין. עוד קודם לכן לקח על עצמו הנתבע לייצג בפועל את אחיו.
טענת התובעת: בפני בית המשפט הובאו ראיות רבות המעידות על כך שהנתבע לקח חסות על אחיו, התייצב עמו, ולעיתים אף במקומו לדיונים בבית הדין הרבני. שלט בחסוי, שידל והסית אותו שלא לתת לה גיטה, תוך הצבת דרישות סחטניות מהתובעת גם עבורו ובמנותק מדרישות החסוי.
טענת הנתבע: מצבו החריף של אחיו שהלך והחמיר מנע הסכם וסידור גט. לאור מגבלותיו של האח הוא חש כי כל הגורמים המעורבים אינם פועלים לטובת שמירת האינטרסים של אחיו, וכל מעורבותו בהליך הגירושין של אחיו הסתכמה בסיוע רגשי ומתן כתף תומכת גרידא באחיו- אשר זקוק לתמיכה זו לאור הליך הגירושין הקשה עמו התמודד בייחוד לאור מצבו הנפשי.