נזיקין במשפחה
זהו תחום חדש שמאפשר הגשת תביעה נזיקית לבית משפט לענייני משפחה המבוססת על עוולות הקבועות בפקודת הנזיקין בנושאים הקשורים להתנהלות בתוך המשפחה.
ואלו הם?
א.תקיפה גופנית ומינית בין בני הזוג.
ב.תביעות בגין הזנחה חומרית. (של בני הזוג, ילדים).
ג.תביעות בגין הזנחה רגשית. (של ילדים).
ד.פגיעה בפרטיות ובאוטונומיה.
ה.סרבנות גט.
ו.בגידה ונטישה.
ז.נזק נפשי לניזוק משני.
ח.גירוש אישה בעל כורחה.
ט.הסתרת מצב נפשי של בן זוג.
י.נזקי ביגמיה.
יא.חטיפת ילד.
יב.הפרת הסדרי ראיה.
יג.לשון הרע.
יד.התעללות תקיפה והשחתת רכוש.
טו.הפרת הבטחת נישואין.
פסקי דין עדכניים:
תקיפה גופנית ומינית בין בני הזוג:
תמ"ש 1330-01 א. נ' פלוני: התקבלו תביעות נזיקיות של אם ובנותיה כנגד האב שנהג בהן באלימות ואף הורשע בעבירות של אינוס ומעשים מגונים באחת מבנותיו. תביעותיו הרכושיות של האב התקבלו חלקית.
בת א' פוצתה ב- 1,020,000 ש"ח, בת ה' פוצתה ב-170,000 ש"ח והאם פוצתה ב-420,000 ש"ח.
בפסק הדין צוטט כ' השופט חשין מפרשת טייב (ע"פ 115/00 אריק (מוריס) טייב נ' מ"י פ"די נד(3) 289, 330 2000)
השופט חשין סובר כי -פלישה לגופה של אישה ללא התר גורמת לכך שהאני שלה נרמס, נפגעת האוטונומיה שלה ונדרס הכבוד. פגיעה זו נמשכת והיא משפילה, מדכאת, כואבת וגורמת לעלבון עמוק.
הסתרה מבן זוג מצב נפשי של בן זוג אחר:
תמ"ש 7613-02: ביהמ"ש חייב בעל והוריו בפיצויים בסך 130,000 ₪ בגין הסתרה של מצבו הנפשי של הבעל מהאישה לפני הנישואין. (עוולת הרשלנות). כן חוייב הבעל בפיצוי בסך 50,000 ₪ בגין תקיפת האישה.
נזקי ביגמיה:
תמ"ש 7613-02: התובענה דנה בתביעת האישה כנגד הבעל שנשא לאישה את גרושתו בעודו נשוי לתובעת והתיר את קשר הנישואין עמה בעל כורחה. כן הגישה התובעת תביעה למתן צו שיורה על השבת המטלטלין השייכים לה הנמצאים בדירה שהתגוררה עם הבעל. התביעה היא מכוח עוולת הפרת חובה חקוקה בגין הפרת סעיף 176 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, הדן בריבוי נישואין, ובגין הפרת סעיף 181 לחוק העונשין הדן בהתרת קשר נישואין על כורחה של אישה.
בית המשפט קבל את התביעה וקבע כי הנתבע אחראי לפצות את התובעת בגין הנזקים שגרם לה עם הפרת החובה החקוקה. הפסיקה רואה באופן חמור את מעשה הנישואין לאישה שניה גם אם זה נעשה בהסכמת האישה הראשונה.
חטיפת ילד בן בני זוג:
תמ"ש 42273-09 ז.מ. נ' מ.פ: זוהי תביעה על פיצוי נזקים בגין חטיפתה של האם את הבן המשותף לאוסטרליה תוך הפרת הסכם הגירושין. פ"ד אוסטרלי קבע כי הבן יוחזר והנתבעת תשלם לאב את הוצאותיו. בית משפט לענייני משפחה קיבל את התביעה ופסק כי- יש להחזיר לאב את כל הוצאותיו שהוכחו בבית המשפט וכי חטיפת ילדים הינה מעשה הראוי לכל גינוי. החזרת קטין שנחטף למקום מגוריו עולה להורה שמבקש להחזירו סכומים גבוהים ביותר ואין סיבה שלא לחייבו בהוצאות שנגרמו להורה ממנו נחטף הקטין כפיצוי על נזקיו.
הפרת הסדרי ראיה:
תמ"ש 13993-02: תביעה נזיקית בטענה של מניעת קשר בין אב לביתו. בית משפט לענייני משפחה קיבל את התביעה וקבע כי- האם נוהגת בביתה כרכושה הפרטי על אף שהוזהרה שהתנהגותה פוגעת בתובע היא בחרה לעצום עיניים. יש עילה לתביעה נזיקית כשמדובר בניתוק בת מאביה. טענתה של האם כי פסיקת פיצויים תהווה הקטנת המזונות והילדה תיפגע נדחתה גם היא נדחתה מהסיבה שמניעת קשר בין הורה לילד היא תופעה שלילית שיש לשנותה ולעיתים הדרך הטובה היא ע"י לחץ כספי.
התעללות תקיפה והשחתת רכוש:
תמ"ש 10382-06 ג. נ' ג: התקבלה תביעה נזיקית של אישה כנגד בעלה לשעבר בגין התעללות פיזית ונפשית במהלך נישואיהם. הוכחו כל העוולות הנזיקיות: תקיפה, רשלנות, כליאת שווא והפרת חובה חקוקה של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. הנתבע חוייב בפיצוי נזק לא ממוני בסך 60,000 ש"ח ו-10,000 ש"ח בגין פיצוי מוגבר.
נזקים כתוצאה מצו עיכוב:
תמ"ש 22606 ד.נ' מ: בית משפט קבע כי הנתבעת תשלם פיצוי על סך 3000 ש"ח על כך שלא הודיעה לתובע במועד על צו עיכוב יציאה מהארץ שהוצא כנגדו על ידה. נקבע כי "ראוי לפסוק פיצויים גם בגין עוגמת נפש בלבד".
סרבנות גט:
תמ"ש 30561-07 ה'. ש נ' ה'.א: הוגשה תביעה לפיצוי כספי בגין סרובו של הבעל לתת גט לאישה. נקבע כי- הנתבע ישלם לתובעת בגין הנזקים שנגרמו לה סך של 277,200 ש"ח + פיצויים מוגברים בסך של 100,000 ש"ח, ובסה"כ ישלם לתובעת 377,200 ש"ח.
הזנחה ריגשית:
ע"א 2034-98 אמין נ' אמין: ילדים שאמם התאבדה סמוך ללידתם ואביהם ניתק עימם כל קשר לאחר נישואיו לאישה אחרת שהו במוסדות רווחה ובמשפחות אומנה והדרדרו לסמים ולעברינות. הילדים תבעו את אביהם בבית משפט מחוזי על התנהגותו המתנכרת והפרת חובות חקוקות כלפיהם.
הוגש עירעור לעליון שם נקבע כי- חובה על ההורה על פי הוראות ס' 15 לחוק הכשרות המשפטית היא לדאוג גם לחינוכו של הילד, ללימודיו, לדאוג שילמד מקצוע ולהכשירו לעבודה - חובה זו אינה מסתכמת בצרכים חומריים בלבד.
חוק הכשרות המשפטית מטיל חובה על ההורה להשתדל ללא תלות בתוצאה. במקרה דנן אין ספק שהאב לא השתדל ולא נהג מתוך רצון וכוונה לקדם את ילדיו אלא מתוך אינטרס אישי בלבד- וזו הפרה של חובת הזהירות כלפי ילדיו. כתוצאה מההפרה נגרם נזק לילדים ועל כן התקיימו במקרה זה יסודות עוולת הרשלנות.