המשרד מעניק שירות להכרה בזכויות אנשים על פי "חוק תשלומים לפדויי שבי, התשס"ה - 2005" מול משרד הביטחון.
מי הוא פדוי שבי?
אדם שנפל בשבי האוייב בעת שרותו: בצבא הגנה לישראל, בשירות הביטחון הכללי, במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, במשטרת ישראל. או אדם שנפל ושהה בשבי בתקופות שבין 1 במאי ועד 31 בדצמבר 1948 בהיותו חבר בארגון האצ"ל, לח"י, הגנה.
כל מי שעונה להגדרה זו זכאי לפנות לוועד לצורך הכרתו כ"פדויי שבי".
התנאים להכרה:
א.הנפילה הייתה בעת השרות בארגונים האמורים.
ב.שהייה בשבי תקופה מינימלית של 14 ימים.
ג.אירגון הצלב האדום אישר נפילתו בשבי, או שהמבקש הוכיח בדרך אחרת את נפילתו בשבי.
זכאות:
תשלום חודשי של 1000 ₪ החל מ-ינואר 2004.
אם הבקשה הוגשה לאחר שנתיים מיום תחילת החוק הזכאות תוכר הזכאות החל מ-1 באותו החודש שבקשתו התקבלה לדיון בוועדה.
פדוי שבי שמגיע ל-67 שנים, ישולם לו באותה השנה, למפרע סך כל התשלומים החודשיים עד תום אותה השנה בתשלום אחד, בשנה שלאחר מכן ולמשך כל ימי חייו של פדוי השבי ישולמו לו התשלומים החודשיים בתשלום שנתי אחד, ב-1 בינואר בכל שנה.
נפטר פדוי שבי, זכאי בן/בת זוגו בשעת פטירתו לתשלום למשך תקופה של שנה מיום פטירתו.
זכות להגיש בקשה להכרה תתיישן שנתיים אחרי השחרור מהשבי ולגבי מי שהיה בשבי לפני תחילת החוק, שנתיים מיום תחילתו של החוק.
תיקון לחוק:
מסב את תשומת לבכם, כי מי ששרת בארגוני ההגנה, האצ"ל או הלח"י ונעצר לפני ה - 01/05/1947, ועונה על הקריטריונים הקבועים בחוק, יהיה זכאי אף הוא להכרה.
תקופת ההתיישנות להגשת בקשה תהיה החל מ - 02/2007 ועד 02/2009 (שנתיים).